מאמרהייתי מעדיף להיות בלש במחלק רצח מאשר סופר

                        

Roberto Bolaño - הסופר הצ'יליאני למיטיבי לכת, זה שאומרים עליו שהוא בעצם סופר של סופרים, הלך לעולמו בשנת 2003 בגיל חמישים (מה יש בגיל הזה שכל כך הרבה סופרים טובים שמגיעים אליו פורשים מהעולם?  מעניין), אבל בימים אלו ממש הוא מתקשר אלינו מהצד השני. ראיון שנעשה איתו לפני מותו, ועוד למגזין פלייבוי המקסיקני - מיינד יו, יוצא כעת בתרגום לאנגלית ומדורי הספרות בגארדיין, ניו יורק טיימס ואחרים גועשים בהתרגשות.

אז לפני שאביא את הראיון בתרגום חופשי שלי, רק רוצה להזכיר את הספרים שלו שיצאו עד כה בעברית בהוצאת עם עובד: "נוקטורנו בצ'ילה" ו"כוכב רחוק" וגם קטע מתרגום ל"בלשי פרא" ששמעון אדף תרגם והביא לבלוג שלו, קריאת התרגום הזה מזכיר שוב למה בולניו הוא סופר של סופרים או ליתר דיוק של משוררים. בהוצאת עם עובד אגב, עובדים על תרגום הספר 2666 שזכה לאין ספור דיונים ספרותיים וביקורות מתמוגגות בכל המיליה הספרותי העולמי, אבל כשמסתבר שהוא סחף גם את המבקרים הניו יורקים  והאנגלוסקסים בכלל, אז אין ספק שיש בספר משהו יוצא דופן. בשנה הבאה נזכה גם אנחנו קוראי העברית לנסות להבין במה מדובר.

ובעודנו מחכים, אפשר להתענג על הראיון איתו שבאופן מפתיע הוא קליל ומלא הומור, מה שאי אפשר להגיד על ספריו המקסימים שיש בהם הכל, אבל קלילות והומור... לא ממש.

( לדוברי הספרדית שבינינו. השאר, כמוני, יכולים להתרשם רק מהמראה ושפת הגוף)

והנה הראיון שעשתה איתו מוניקה מריסטיין שמתחיל בשאלה תמימה עליה מתקבלת התשובה המפתיעה שמובילה את כל הראיון לכיוונים בלתי צפויים:

- אם לא היית סופר, מה היית רוצה להיות?

- הייתי רוצה להיות בלש במחלק רצח, הרבה יותר מאשר להיות סופר. אני בטוח בזה. שרשרת של רציחות. הייתי יכול להיות מי שחוזר לבד לזירת הפשע בלי לפחד מרוחות. יכול להיות שאז באמת הייתי משתגע, אבל להיות בלש אפשר בקלות לפתור את הבעיה בתקיעת כדור בפה.

- האם הזלת דמעה על הביקורת לה זכית ממתנגדייך?

- הרבה דמעות. כל פעם שאני קורא שמישהו דיבר עלי רעות אני פורץ בבכי, גורר את עצמי על הרצפה, סורט את עצמי, מפסיק לכתוב, מאבד את התיאבון, מעשן פחות, מתעסק בספורט, יוצא להליכות על שפת הים, שהוא אגב, פחות מ30 מטר מביתי (בולניו הגלה עצמו מרצון מצ'ילה מולדתו לאחר שפינושה תפס את השלטון. הוא עבר לספרד ושם נפטר - א.ס.) ושואל את השחפים שאבות אבותיהם אכלו את הדג שאכל את יוליסס: למה אני? למה? לא עשיתי כל רע.

- אילו חמישה ספרים השפיעו על חייך?

- במציאות 5 הספרים הם יותר 5,000 ספרים. אזכיר רק את אלו שהם קצה הקרחון:  "דון קישוט" של סרוונטס, "מובי דיק" של מלוויל, מכלול היצירות של בורחס, וגם "נדיה " של ברטון, "החיים הוראות שימוש" של פרק, "הטירה" ו"המשפט" של קפקא, ועוד (שמופיעים בראיון עצמו וחלקם לא תורגם לעברית)

- ג'ון לנון, ליידי די או אלוויס פרסלי?

- The Pogues, התאבדות או בוב דילן. אבל בואי לא נהיה יומרניים - אלוויס לנצח. אלוויס וקולו המוזהב, עם תג השריף, רוכב על מוסטנג ומאביס עצמו בכדורים.

- האם ראית את האשה היפה בעולם? (משחק מילים על השיר If you happen to see the most beauthful girl in the world)

- כן, מתישהו בסביבות 1984 כשעבדתי בחנות. החנות היתה ריקה, ופנימה נכנסה אשה הינדית. היא נראתה כמו נסיכה ובהחלט יכלה להיות כזאת. היא קנתה תכשיט ממני. הייתי על סף עלפון. היה לה עור נחושתי, שיער אדום ארוך, וכל השאר אצלה היה מושלם. כשחייבתי אותה (בתשלום) הייתי נבוך. כמו להגיד שהיא מבינה ואל תדאג -  היא חייכה אלי. ואז נעלמה ומעולם לא ראיתי יותר מישהי כמוה. לפעמים אני חושב שהיא האלה קאלי, האלה הפטרונית של הגנבים והנפחים, רק שהיא גם האלה של הרוצחים, והאשה ההינדית הזו לא רק שהיתה האשה היפה ביותר על פני האדמה, היא גם עשתה רושם של אדם טוב - מאוד מתוקה ומתחשבת.

- מה היית רוצה לעשות לפני המוות?

- שום דבר מיוחד. טוב, ברור שהייתי מעדיף לא למות. אבל במוקדם או במאוחר הגברת המכובדת תגיע. הבעיה היא שלעיתים איננה כלל גברת וגם לא מכובדת. אבל, כמו שניקנור פארה אומר בפואמה שלו: היא פרוצה חמומה שתגרום לשינייך לנקוש, לא משנה כמה מיוחס אתה חושב שאתה.

- אילו תחושות מעוררות בך יצירות של "אחרי מות"?

- Posthumous (אחרי מות): זה נשמע כמו שם של גלדיאטור רומאי, גלדיאטור בלתי מנוצח. לפחות זה מה ש"פוסטמוס" המסכן היה רוצה להאמין. וזה נותן לו כוח.

 

 

............................................................................................................................

וחוץ מזה הרשוני להמליץ על שלושה אירועים ספרותיים לסופ"ש ובכלל:

* פרקים נבחרים בפיזיקה של אסונות - מרישה פסל. (תרגום רואי וולמן, הוצאת מודן, סדרה לספרות יפה, 583 עמ') שעוד אכתוב על הספר הזה רבות. אבל בינתיים, ראיון בניו יורק טיימס עם הסופרת הצעירה מאוד הזו: With Marisha Pessl, You Can’t Judge a Book by the Photo on the Cover

         

____________________________________________________________________________

* הכתובים הסודיים - סבסטיאן בארי. (תרגום שרון פרמינגר, הוצאת אחוזת בית, 357 עמ') ראיון בגארדיין עם סבסטיאן בארי:'As our ancestors hide in our DNA, so do their stories'

____________________________________________________________________________

* גליון אורות מס' 4 שמוקדש לאנדרסן (הנס כריסטיאן) 136 עמ'

 פרטים נוספים נמצאים באתר אורות שמאגד "יצירה חדשה בעקבות יוצרים" כדבריהם.

___________________________________________________________________________

......................................................................................................................

 


פורסם ב 27 בנובמבר 2009 13:07 במדור החיים והספרות | 12 תגובות

 
    

שם:

    

דואר:

    

אתר:

    

כותרת:


בעקבות ריבוי ספאמרים, נאלצנו להוסיף מנגנון שימנע מרובוטים להפציץ את המערכת בתגובות פיקטיביות. אנא העתיקו את הקוד שבתמונה, לתיבת הטקסט שמתחתיה.

קוד הפעלה:

    

העתיקו את הקוד:

מערכת התגובות נועדה לאפשר דיונים, והשימוש בה כפוף לדין הישראלי. אז אנא שמרו את תגובותיכם ענייניות ומתחשבות בקוראים האחרים, וזכרו שאתם הנושאים באחריות לתגובות שתפרסמו במסגרת באתר זה (כבכל מקום אחר). אין אפשרות להבטיח שהתגובות שתפרסמו ישמרו באתר זה, אז אנא גבו את תגובתכם בהעתק לפני שיגורה (במידה שאתם מעוניינים לשמור אצלכם העתק). וכן, הודעות שלדעתנו פוגעות או לא מתאימות בכל צורה שהיא, בהחלט עשויות להימחק... זכויות היוצרים בתגובות שיתפרסמו במסגרת אתר זה, שמורות לכותביהן. ברוכים הבאים.

התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.

איריס  [אתר]  בתאריך 11/27/2009 1:30:36 PM

אולי הסיגריות ?

מקצרות את החיים...

אסתי  [אתר]  בתאריך 11/27/2009 1:34:05 PM

ללא נושא

אין ספק. רק שהוא נפטר מבעיות בכבד

צבי  בתאריך 11/27/2009 3:25:30 PM

תודה, אסתי

על תרגום הראיון, ועל הנלווה בפוסט.
לעניות טעמי, בולניו טרם זכה להערכה הראויה לה הוא ראוי. שני הספרים שהזכרת - שתורגמו עדכה - מומלצים ביותר. צנומים צנומים, אך יש בהם מכל טוב.
אני ממתין ל"בלשי הפרא"; ויותר מכך, בכליון עיניים, ל-"2666" עב-הכרס [יותר מ- 1,000 עמ', כך מספרים; אבל ככל הנראה, ספר מופתי].
הראיון דווקא משתלב לי עם ספריו.
שבת שלום, ותודה אסתי.

גלי  [אתר]  בתאריך 11/27/2009 3:58:00 PM

הראיון התפרסם

בבלוג הספרים של הניו יורק טיימס ולא בעיתון עצמו.
מבחינת עולם התקשורת יש הבדל בין בלוג של עיתון לבין העיתון עצמו. לבלוג עיתונאי יש כללים אחרים והוא יכול לדווח דברים אחרים מאשר עיתון.
ראי הכתבה שלי הזו למשל:
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-41881-00.html?tag=15-46-20
ואיריס חביבתי..
העישון זה לא גלולת פלא... זה שריפל'ה קטנה ששואפים כל יום לריאות.
הנה במיוחד למעשנים תמונה חיה של ריאות אמיתיות של אדם שעישן כל חייו ופשוט התפגר מהעישון וריאותיו מפוחמות לגמרי:
http://www.bbc.co.uk/mancheste....208_bodyworlds_gallery.shtml?8
התמונה לא למי שיש לו לב חלש...
אבל מאידך, למעשנים יהיה לב חלש אם הם ימשיכו לעשן!

איריס  [אתר]  בתאריך 11/27/2009 4:09:00 PM

דוקטור גלי, תודה

נשאלה שאלה בבלוג אחר, האם את קרובת משפחה של היועץ החדש יהודה ויינשטיין ? לדעתי, כדאי לך להשיב בחיוב, מה שלא יהיה. :)) אולי קרובים רחוקים מאותה עיירה (וויין שעל הריין) או משהו כזה.

אסתי, תודה על העדכון הרפואי, אמשיך לעשן אם כן למרות נבואות הזעם לעיל.

אסתי  [אתר]  בתאריך 11/27/2009 5:19:41 PM

גלי

איפה ראית שאמרתי שהראיון עם בולניו מופיע בניו יורק טיימס?

לפני שאת מתקנת אותי אולי היה כדאי שתקראי קודם את הפוסט? זה יכול לעזור

איריס - כן, גם אני ממשיכה לעשן בשלווה. אגב, גם סטיג לרסון שמת בגיל 50 מהתקף לב עישן רבות, אבל ככל הנראה המוות שלו לא בא מעישון יתר, אלא מכל מיני בעיות ולחצים שעבר בשל עמידתו הנחרצת כנגד גזענות והיותו הדמות המובילה באירופה במעקב אחרי תנועות ניאו נאציות ופאשיסטיות

צבי - הבנתי ש"בלשי פרא" אוטוטו על מדפינו, שזה כייף גדול.
סופר ענק בולניו, או ליתר דיוק משורר ענק שהוא גם סופר.ידעתי שאמצא בך בן ברית לאהבתי הגדולה ליצירתו.

גלית חתן  [אתר]  בתאריך 11/27/2009 5:58:23 PM

גם בלי להכיר את האיש כלל

היה מעניין
תודה על ההפתעה לשבת :)

גלי  [אתר]  בתאריך 11/27/2009 6:22:36 PM

הקישור שנתת למעלה

וממנו תרגמת את הראיון לעברית הוא מהבלוג הספרותי של הניו יורק טיימס:
http://papercuts.blogs.nytimes....-for-roberto-bolano/#more-6425
זה הקישור שאת בעצמך נתת למעלה.

מה שכתבת שם על סטיג לרסון זה פשוט שטויות.
לרסון היה אקטיביסט שוודי והוא נפטר בגיל 50 מהמחלה הבאה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Myocardial_infarction
מה זה? בעברית פשוטה אפשר לקרוא לזה "התקף לב". והזרז למחלה בקישור הוא עישון יתר.
אין שום קשר לאקטיביזם ולהתנגדות כנגד גזענות. מחקרים פסיכיאטרים מוכיחים בדיוק את הטענה ההפוכה שאת אומרת: עמידה נחרצת למען רעיון מסויים נותנת תוכן בחיים: אני עושה משהו שאני מאמין בו. כאשר את נלחמת במשהו, את עושה משהו שנותן לך משמעות בחיים, לא בהכרח הנאה, כי את ממגרת שחיתות, גזענות וכולי. אבל משמעות כן, ומחקרים פסיכיאטרים בפירוש מראים את ההפך ממה שטענת, שזה מוסיף שנים לחיים.
אבל לעומת זאת כל המחקרים חד משמעית ללא יוצא מהכלל מראים שעישון מוביל למחלות קרדיווסקולריות, כולל לסוגים מסוימים של סרטן. ולכן מומלץ מאוד להפסיק לעשן!!

עינב  בתאריך 11/27/2009 7:15:19 PM

שמחה שאת

מפרסמת המלצות ספרותיות לסוף השבוע.
בעיתונים חושבים שהמלצות לסוף השבוע קשורות רק בלצאת החוצה, ואז ממליצים שם על תיאטרון וקולנוע, אבל משום מה לא על ספרים. מה הם מבינים.

דפנה לוי  [אתר]  בתאריך 11/27/2009 7:24:34 PM

תודה, אסתי

בולניו באמת סופר משובח.ותענוג "להאזין" לשיחה אתו

גלי  [אתר]  בתאריך 11/28/2009 10:24:27 AM

איריס כפרה שלי

לצערי הרב אני לא קרובת משפחה שלו...
חבל נכון?
אחרת הייתה לי פרוטקציה בממשלה.
אוי כמה אני צריכה פרווטקציה כזו...
וגם הייתי מסדרת לך פרוטקציה אצלו.
אבל את יודעת מה... אולי נברר, אולי בכל זאת.
נגיד לו שיש לנו את אותו שם משפחה ושיסדר לי להיות פקידה שלו.
תראי בתור פקידה שלו אני ארוויח יותר מאשר כל ג'וב של דוקטור. וזה משתלם.

גלי  [אתר]  בתאריך 11/28/2009 10:37:19 AM

ולגבי העישון

מאוד קשה להפסיק עם עישון.
כי מתמכרים לזה כמו עם עוד כמה הנאות של החיים. בייחוד אחרי שנים שמעשנים. זה מן הרגל שנכנסים אליו והוא גם מהנה אני מניחה.
אף פעם לא ניסתי שאחטה אז אני לא יודעת.
אבל זה באמת נורא מסוכן.ממש מסוכן.
מה שהייתי מציעה לך זה לנסות להפחית את המינון בהדרגה. לא להפסיק כרגע. אלא להפחית.
כל פעם לעשן פחות. תורידי סיגריה ותתרגלי. ואחרי כמה זמן תורידי עוד סיגריה.
וזה תהליך שלוקח זמן עד שהגוף מתרגל. אולי תמצאי תחליף לסיגריה, כמו למשל גבר... סתם, זו סתם הייתה בדיחה גרועה, כי גבר זה תחליף גרוע לסיגריה. כבר עדיף סיגריות...

 
    

שם:

    

דואר:

    

אתר:

    

כותרת:


בעקבות ריבוי ספאמרים, נאלצנו להוסיף מנגנון שימנע מרובוטים להפציץ את המערכת בתגובות פיקטיביות. אנא העתיקו את הקוד שבתמונה, לתיבת הטקסט שמתחתיה.

קוד הפעלה:

    

העתיקו את הקוד:

מערכת התגובות נועדה לאפשר דיונים, והשימוש בה כפוף לדין הישראלי. אז אנא שמרו את תגובותיכם ענייניות ומתחשבות בקוראים האחרים, וזכרו שאתם הנושאים באחריות לתגובות שתפרסמו במסגרת באתר זה (כבכל מקום אחר). אין אפשרות להבטיח שהתגובות שתפרסמו ישמרו באתר זה, אז אנא גבו את תגובתכם בהעתק לפני שיגורה (במידה שאתם מעוניינים לשמור אצלכם העתק). וכן, הודעות שלדעתנו פוגעות או לא מתאימות בכל צורה שהיא, בהחלט עשויות להימחק... זכויות היוצרים בתגובות שיתפרסמו במסגרת אתר זה, שמורות לכותביהן. ברוכים הבאים.

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.