פוליטיקה גאה, פוליטיקת שמאל

הייתי שם, וגם אני התאכזבתי לראות את היעדר חברי הכנסת מהמפלגה *בה בחרתי*. אם כי היו שם חברי המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה, שהוכיחו גם בפרשת ליברמן שלהם עוד יש מצפון.

אלו לא מילות הגנה על יחימוביץ' ותמיר אך אתה צריך לזכור שלפוליטיקאים חיישנים חזקים לרוח שנושבת מהציבור. הם לא מובילים אלא מובלים.
אם תמיר היתה מרגישה שהנושא מעניין את הבוחרים שלה, היא היתה שם. המספר המועט של המשתתפים בעצרת העצובה הוכיח שחושיה לא הטעו אותה. שעדיין זכויות אדם הן נושא לא חשוב עבור רוב הציבור, ובטח כשמדובר בזכויות הקהילה הגאה.

הפוליטיקאים צריכים לעשות חשבון נפש על היעדרותם, אבל כך גם הציבור כולו.
וכן - גם הארגונים שמייצגים מגזרים מוחלשים (כגון הגאים) צריכים לחשוב היטב מדוע הם סגורים בבועה ואינם מצליחים לפרוץ אותה ולהגיע אל לבבות הקהל הרחב במסר הפשוט כל כך - היום זה אנחנו מחר זה אתם.

אתה צודק. איפה שלי יחימוביץ, שאלתי את עצמי בעניין המצעד. היא כנראה היתה עסוקה עם א' של קצב. ומצד שני, זה לא רק ששלי ויולי לא הגיעו למצעד. מי לא הגיע קודם כל? הגייז עצמם. עשרה אחוז מהאוכלוסיה אמרנו? ממה שיצא מהמצעד זה לא נראה ככה. בכלל, כל המצעד הזה משאיר טעם של החמצה ענקית. מה שהיא אמור להיות מצעד בינלאומי - ולא נמנה כאן את הסיבות למה הוא לא יצא אל הפועל - הסתיים באופן עלוב, מביש, מבזה. לפני שמאשימים את שלי ויולי - ויש מה להאשים - נדמה לי שצריך להפנות אצבע לקהילה הגאה עצמה. גאה באמת? מישהו גאה שם? זה לא נראה ככה. אם לגייז לא אכפת, מה יגידו אזובי הכנסת?

מה עם "שינוי"?
ללא ספק מפלגת ימין, שללא ספק היתה מפגינה נוכחות ביום שישי האחרון, לו עדיין היתה קיימת.

אין לי ספק שתמיר ויחימוביץ תמכו במצעד ואף התבטאו כך. כוונתי היתה שברגע שהיה מסע הסתה כנגד הקהילה הן היו צריכות כפי שציינתי לקחת תפקיד מוביל ולצאת נגד הסתה זו ונגד הדברים שנאמרו על ידי החרדים. ביחוד משרת החינוך כשיש מסע הסתה כנגד ציבור שלם אני מצפה שתקח תפקיד מוביל, פרואקטיבי בנושא, יותר מתגובה זו או אחרת. לא שמעתי שהחכים של העבודה יצאו בקול חד וברור כנגד דברי העלבון וההסתה שהושמעו כנגד הומואים ולסביות וגם לא הגיעו לאירוע - לאור הנסיבות מן הראוי היה לעשות כן. אני מצטער אם הדבר לא הובן כראוי מנוסח דברי.

אבי - הרבה מ"הקהילה" לא הגיעו דווקא לאור שלא היה מצעד ולאור אי רצונם להשתתף באירוע המגודר. זו לא היתה בחירתי אבל צריך להבין את זה.

ובכל זאת:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3323950,00.html

שהשמאל בישראל קטן וחלש מדי בכדי שיהיה לו את הלוקסוס לנהל מלחמות בין "צודקים" (מרצ ושמאל לא ציוני) ובין "פרגמטים", כאשר אלה מוכיחים את אלה ושמים רגליים אלה לאלה. אלה ויכוחים שקיימים עוד מימי אורוול, והיה להם חלק לא קטן בעובדה שהפשיזם הצליח להשתלט על אירופה. יש לך ולתמיר אויבים משותפים, אז הגיע הזמן לשלב ידיים ולהיאבק בהם.

ראשית, ראה הבהרתי, אני מודע למה שיולי אמרה, ועדיין בעיני זה לא היה מספיק, כפי שמצוין במאמר. אשר לשותפות שאתה דורש של השמאל, בוודאי שאני בעד שותפות כזו (ובוודאי שהיתה לי עם אנשים מהעבודה כמו יולי תמיר בעצמה) - אבל כיום קשה לי לראות משהו בהתנהלות שלהם (בעזה, בלבנון, בכלכלה( שמזכיר שמאל, ולמעשה כיום כשהם שותפים לדברים הנוראיים שנעשים בעזה, שבהם צריך להלחם, כיצד אלחם בהם ביחד עם מי שיושב בממשלה שאחראית לדברים האלה????

לצערי אתה כל כך צודק. לא בשביל זה בחרתי את תמיר לכנסת.

You can say that again.

התמיכה של מרץ וחדש לא נובעת רק מהיותן מפלגות שמאל, אלא גם מהיותן המפלגות היחידות שלא זקוקות לחיבוקן של המפלגות החרדיות. עם כל הביקורת שהייתה לי על שינוי, העובדה שהיא השיגה בבחירות הקודמות 15 מנדטים מלמדת שיש ציבור גדול שהוא תומך זכויות אדם, אבל לא מרחיק שמאלה עד הדעות המדיניות של מרצ. הסיבה לכך היא, לדעתי, שרבים מן האנשים שהם תומכי זכויות אדם ורובם היו במקורם גם תומכי שלום, איבדו בשנים האחרונות את האמונה ברצונם של מרבית הפלסטינים בשלום, בצדק או שלא בצדק. בנוסף ניתן לצפות שגם מי שזכויות האדם לא נוגעות ללבו כשהן בעייתן של אחרים, ירצה לבחור במפלגה שמקדמת את הזכויות שלו, וזה לגיטימי בדמוקרטיה.

לכן אני חושב שדווקא צריך לייחל שוב למפלגת מרכז חילונית, כי אחרת הקולות של המאמינים בזכויות אדם ימשיכו ללכת למפלגות כמו העבודה, שמגדירות את עצמן "שמאל", אבל שיקולים של קואליציה עתידית עם החרדים כמתכון הכרחי לכיבוש השלטון דוחים אצלן ערכים אלה, גמלאים או סתם לזבל.

רועי
ומה בדיוק עשתה למען ה"קהילה" אותה מפלגת מרכז (לדעתי ימין) חילונית? הרי היתה קואליציה "חילונית" בלי ש"ס ששינוי היתה בה. האם בתקופת אותה קואליציה הונהגו נישואים אזרחים, ברית זוגיות, תחבורה ציבורית בשבת וכו'? למעשה ברית הזוגיות שהציעה שינוי היתה אמורה לא לכלול בני זוג מאותו מין! ההישגים העיקרים שהושגו כמו בתחום הירושה וכו' כפי שידוע לך היטב הושגו דרך בתי משפט בלבד שחייבו את המדינה לנהוג בשוויון.

נ.ב. למען הגילוי וכו', לאור תגובתי האחרונה, אני חושב שעלי לציין את העובדה שהופיעה בשולי המאמר במקום פרסומו המקורי בגוגיי, שהחתום מעלה חבר במפלגת מרצ

לא עשתה, ועל כך הייתה לי ביקורת (בעיקר על ברית הזוגיות כפי שציינת). התכוונתי לומר שמרצ, על העמדות המדיניות שלה, לא מספיק אטרקטיבית כדי לגרוף את רוב הקולות של הקהילה, וכשהעבודה לא ממלאת את החלל והקולות של מצביעים הומואים ולסביות לא באים לידי ביטוי ייצוגי בכנסת, הקהילה צריכה אחד משניים: או לשנות את מפלגת העבודה לפחות מן ההיבט של דת ומדינה וזכויות אדם, כך שתהפוך למפלגה סוציאל-דמוקרטית אמיתית (משימה די מורכבת לדעתי) או שתקום מפלגה נוספת על-בסיס הרעיון של שינוי - שתתמקד בחברה אזרחית ומלחמה בכפייה של החרדים, גם במחיר שהיסודות הערכיים שלה יהיו פחות עמוקים משל מרצ וחדש, ושתשים פחות דגש על הנושאים המדיניים. אחרת החרדים ימשיכו לבחור ש"ס ויהדות התורה, ואנחנו קדימה ועבודה.