שימושיות ירוקה - מיכלי מיחזור
בעבר הדגמתי כיצד שונתה הלשונית של הפחית כדי לפתור בעיית שימושיות ואיכות סביבה (לאחר שאנשים משכו החוצה את הלשונית הם נדרשו למצוא דרך להיפטר ממנה, ולרוב זה נפתר בהשלכה לרצפה).
בכל פעם שאני מגיעה לכלוב מיחזור הבקבוקים ליד ביתי אני בוהה מחדש בכמה תופעות שגורמות לי לחשוב על תכנון המיכל, ומה היה קורה אם מעצבים היו מסתכלים איך המשתמשים משתמשים בפועל במוצרים.
בדומה ללשונית של הפחית, גם כאן המשתמש נתקע עם משהו ביד שהוא צריך למצוא דרך להיפטר ממנו. במקרה הזה צריך לעשות משהו עם שקית הניילון שבה שמנו את כל הבקבוקים שאותם השלכנו למיכל. לרוב הפתרון הוא פשוט לדחוף את השקית לתוך הכלוב ולהשאיר אותה שם.
איני יודעת מה עושים הפועלים שבאים לרוקן את המיכל. האם יש להם פתרון לשקיות הללו? האם הם פשוט שולפים אותם וזורקים אותם לפח הקרוב? האם השקיות משמשות בעלי כלבים אקראיים שממחזרים את השקית לשימוש נוסף עבור איסוף ה__ של כלביהם?
מהמשך התבוננות בכלוב אפשר לראות שיש גם חור עלום שנמצא במרכז השלט. לא ברור למה הוא משמש. פעם אמרו לי שצריך לזרוק בקבוקים ללא הפקק שלהם ואת הפקקים יש להשליך בחור הזה, אלא שהוא מפיל אותם לתוך הכלוב באותה מידה. אז מה העניין? לא ברור לי.
נקודה מתסכלת נוספת היא העובדה שגם אם אני רוצה לחנך את בתי לשמירה על איכות הסביבה ומיחזור בקבוקים אין אף פתח בכלוב שנמצא בגובה המתאים לילד כך שהיא תוכל להשליך את הבקבוקים בעצמה.
דבר אחרון חביב הוא גודל הפתח להשלכת הבקבוקים. המציאות מראה שאנשים מעוניינים להשליך בקבוקי פלסטיק נוספים מעבר לבקבוקי הליטר וחצי של השתייה הרגילה. אלא שהפתחים כמו במקרה של הכלוב הזה, אף פעם לא רחבים דים לאפשר מעבר של בקבוק רחב יותר. מה שמעניין הוא שאנשים לא מתייאשים מהרצון שלהם למחזר בקבוקים גדולים יותר. הם טורחים ומביאים אותם עד הכלוב ומניחים אותם על גבי הכלוב בהנחה שהפועלים שבאים לרוקן את הכלוב יקחו גם את הבקבוקים האלה. הם החליטו למחזר את הבקבוקים האלה ושכולם יקפצו.
רצה הגורל ונתקלתי בכלוב אחר שבו דווקא יש פתח ייעודי רחב יותר כנראה לפתור בדיוק את הבעיה הזו. אני לא יודעת אם זה כלוב חדש יותר שכבר חשבו לטפל בבעיה או שזה סוג אחר של כלובים שעוצב כך.
בעניין הרוחב נתקלתי באותה בעיה גם במיכל למיחזור נייר.
בחדר האשפה של הבניין שלנו יש פח ייעודי למיחזור נייר/עיתונים. אלא שהפתח בו נורא צר דבר שגורם לנו לעמוד דקות ארוכות כדי להשחיל את כל העיתונים (ואנחנו קוראים המון!!! עיתונים).
הנה התמונה המפלילה:
פעמים רבות, וצר לי להפליל את שכני הטובים, אבל מישהו מוצא דרך לפרוץ את המנעול של המכסה כך שאפשר להרים את המכסה לגמרי ואז אין בעיה להשליך את כל העיתונים בבת אחת. אבל זה לא מחזיק זמן רב כיוון שמתקנים את זה מעת לעת וצריך לחכות עד הפעם הבאה שמישהו יחליט לפרוץ רק כדי לפעול למען הסביבה ולמחזר. פעמים רבות, בעלי יקירי, שבדרך כלל מאד סובלני כלפי השגעונות הירוקים שלי, פשוט זורק את כל העיתונים לפח הרגיל בשקית הממויינת, כיוון שהמחשבה על המשימה הפרטנית מתסכלת מדי.
לעומת זאת, במיכל הציבורי (שנמצא ליד הכלוב של הבקבוקים שצולם למעלה) יש דווקא פתח רחב שמקל על המלאכה. אז למה התקמצנו על הפתח במיכל הביתי?
דרך אגב, גם במקרה הזה יש רצון של אנשים להכניס דברים מעבר לשימוש העיקרי של המיכל (במקרה הזה, קופסאות) וגם כאן אנשים לא מתייאשים ובכל זאת מניחים את הארגזים כדי להרגיש שהם עשו את שלהם ועכשיו הבעיה היא של מי שאוסף את זה.
עדכון 27 באוגוסט: בפורום צרכנות סביבתית בדה-מרקר קפה התקבלו תגובות רבות לפוסט שלי בנושא. אם הגעתם עד כאן, אז תמשיכו ותקראו שם את התגובות ותמצאו הרבה תשובות ופתרונות למה שהעלתי כאן. אני באופן אישי שמחתי לקבל את המידע המעודכן.
עדכון 27 בספטמבר: פוסט חדש שמציג מיכל מיחזור עם פתח להכנסת דיסקים ו- DVD.
פורסם ב 24 באוגוסט 2008 19:01 במדור שימושיות | 1 תגובות
התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.
שרון קפלנסקי-רוזן בתאריך 8/31/2008 3:52:37 PM
אי שימושיות ירוקה
כל הנ"ל רלוונטי בהנחה שבעיר שלך אכן קיימים מיכלים מהסוג הזה למיחזור פלסטיק, שכן, היות ועל פי חוק אין חובה למחזר את המיכלים הללו, ראשי העיריות שבהם קיימים מיכלי מיחזור פלסטיק לקחו על עצמם את מימונו של המיחזור ומה לעשות שבראש עיריית ראשון לציון עומד רומני קמצן שלא מוכן לממן מיחזור פלסטיק, וכך אני מוצאת עצמי נוסעת לת"א, ר"ג ונס ציונה עם תא מטען מלא בקבוקים אז מה יעשו הקטקטים שאין להם רשיון נהיגה?
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
.jpg){kind=spacer}
