איתמר זהר | 18 במאי, 13:04
איפה הוא היה עד עכשיו   התחלתי לשמוע את “הסמיתס” כנער, באמצע שנות השמונים, בתקופה שבה פעלה הלהקה. לא יכולתי אז כמובן לדעת שאמשיך להקשיב לשירים של מוריסי שלושה עשורים לאחר מכן, גם לא שהם ילוו את חיי באותה עוצמה. שמעתי במשך השנים שעברו כל כך הרבה להקות, זמרות וזמרים, בכל כך הרבה סגנונות מוזיקליים. אבל ההשפעה של “הסמיתס” ומוריסי […]
אריק גלסנר | 18 במאי, 11:21
על "קו-אורך דם", של קורמאק מקארתי, הוצאת "מודן" (מאנגלית: אמיר צוקרמן) פורסם במוסף לספרות ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות" הכניעה מתוקה. כך היא לעתים. וכך אירע לי בקריאת הרומן הזה, שלא חיבבתי בתחילתו ובהמשכו אף סברתי שהוא צר אופקים, אלים במובן האמריקאי של המילה, ארכיטיפי במובן הלא מורכב של המילה, רליגיוזי במובן הילדותי של המילה. אבל ככל שהתמשכה הקריאה, ומה שמעט מסתורי: מבלי לשנות את דעתי […]
אייל יניב | 17 במאי, 23:57
הפרעת קשב וריכוז-השלכות התנהגותיות ואישיותיות מקורה של הפרעת הקשב והריכוז הוא כנראה במחסור בדופמין פעיל במוח. הדופמין הוא מעביר עצבי(נוירוטרנסמיטר) שאחראי על תהליכים קוגניטיביים ותהליכי למידה,משמע הקידוד בזיכרון לטווח הקצר והארוך. נוירוטרנסמיטר נוסף האדרנלין אחראי על רמת העוררות והפעילות של האדם,עודף באדרנלין עלול לגרום למצבי חרדה שונים ואם החרדה מתמשכת לאורך זמן אף לדיכאון תגובתי מתלווה. הסרוטונין הוא נוירוטרנסמיטר שקשור […]
שולמית אפפל | 17 במאי, 18:51
כבר נפרדנו היה ערב יפה אני לא סובלת פרידות אני סובלת מהן אני נפרדת כי סבלתי אני סובלת כי נפרדתי אני נפרדת כדי לפגוש משהו שאפרד ממנו ובינתיים אני נפרדת ממי שלא יהיה. כשאני נפרדת אני שומעת בכי בשנתי ומתעוררת ולא אני הייתי מי שבכתה. … להמשיך לקרוא ←
יורם קופרמינץ | 17 במאי, 18:10
אטקסיה המשך
מיכאל יעקבסון | 17 במאי, 16:53
סיבוב מחוץ לבית קרפ באשדות יעקב איחוד בתכנון יעקב רכטר אחד מהמבנים הראשונים שתכנן האדריכל יעקב רכטר (2001-1924) היה "בית קרפ" - בית התרבות בקיבוץ אשדות יעקב איחוד, בבקעת הירדן, שנחנך ב-1956. ועל כך ברשימה זו.
נעם רשף | 17 במאי, 16:06
רענן שקד נגד אומת ההייטק הייתי מצרף לינק לטור של רענן שקד ב"שבעה ימים", אבל אין כזה. בהתאם למדיניות העיתון בו הוא עובד, ולגישה שלו עצמו, לא תגיעו לטור הזה סתם ככה, חינם. אז אם לתמצת: שקד מקטר על כך שהאינטרנט הוא עץ שיונק ומייבש את כל שאר היער שסביבו (דימוי יפה), הופך את הכל לחינמי, ומייתר את המקצוע שלו […]
הני זובידה | 17 במאי, 13:48
מה שהכי פחות צריך הטלוויזיה המודרנית היא האופיום להמונים. אל תקנו, אל תאמינו, תבטלו מינויים לכבלים ואל תצרכו טמבלוויזיה. קוראים בין שורות התקציב מה שנותנים לנו הכי הרבה – הכי פחות צריך! כן, אני יודע כחלון היה שר פיצוץ! הוא סידר לנו את החיים. סלולר לכל פועל. ממש פולקסווגן מודרנית. רובין הוד. לקח מעשירים ונתן לעניים. אבל להזכירכם, אנחנו […]
אלכס בן ארי | 17 במאי, 10:25
להיטס – עכשיו להורדה זוכרים את המופע ההוא, 'להיטס', שהעליתי פעם? נו, ההוא עם קאברים בעברית ובאנגלית ללהיטי ענק. זה עם איה כורם ואבטיפוס ואליוט וסמנתה פוקס וברברה סטרייסנד והיוריתמיקס וכל השאר? זה שקצת חפרתי עליו בשעתו כאן ובטוויטר ובן שלו כתב עליו בגלריה? אז הנה, לא חלפה שנה וכבר, בזריזות האופיינית לי, העליתי אותו לבנדקמפ: lahits.bandcamp.com איה כורם [...]
גיל גרינגרוז | 17 במאי, 08:24
לוחמים ב-UFC שמחייכים לפני הקרב מפסידים יותר חיוכים יכולים ללמד אותנו לא מעט על אנשים אחרים. אדם שמחייך הוא לרוב מישהו שיש לו מצב רוח טוב, הוא אופטימי ונוח לשהות במחיצתו. אנשים שמחייכים חיוך אמיתי (מה שנקרא חיוך Duchenne) מזמינים אותנו להיות באינטרקציה איתם, להתחיל בשיחה או כמו שכתבתי בעבר, מאותתים לנו על עניין רומנטי (ראו פה, כאן ופה). אחת ההשערות לגבי […]
חנן יניב | 17 במאי, 07:25
הערכה ולמידה פרויקטאלית – רשימה שלישית בסדרה של עולם חדש הערכה בעולם של למידה פרויקטאלית התערערות מבני הדעת גוררת בחובה סוג נוסף של אתגר: התערערות היכולת להעריך. אם עד כה הציעו מבני הדעת אשליה של הערכה – היו מבנים מודרים של חוקים וידע, היה אפשר ללמד מקצועות ולבחון (ויש המאמינים שהמבחנים ייצגו ידיעה), הרי שמבנים אלה חרבו משכבר. אם עד היום היו כאלה שהאמינו שהמורה […]
רונית ליברמנש | 17 במאי, 01:17
מֵאוּס (סלידה, קֶבֶס ואף אָוֶרְסְיָה)   ככל שחולפים הימים  כך הולכים ומִדקקים שמות התואר שאני נדרשת אליהם ובהתאמה שרשורים מטפוריים ראוותניים מעוררים בי קֶבֶס.  
מנחם רבוי | 16 במאי, 21:30
"משחקי הסיבובים": הם על שר האוצר,לפיד על הציבור זה הופך להיות ריטואל קבוע. כששר האוצר, יאיר לפיד, נלחץ הוא רץ לדף הפייסבוק שלו ומשגר משם מסר : "עשו עלי סיבוב", "עשו עליכם סיבוב". אל תאמינו לזה. לא היה . לא יהיה. עכשיו זה קרה לו עם יו"ר ש"ס ארי דרעי. אז למי להאמין? אני יודע למי אני לא מאמין.
איתמר זהר | 16 במאי, 19:45
היא רק מילאה פקודות 16.5.1988. בדיוק היום לפני 25 שנה. נסיעה ראשונה ולא אחרונה ללשכת הגיוס בחיפה. בחוץ היה חם כבר בשמונה בוקר וגם העצים חיפשו צל. בפנים היתה שיחה עם מאבחנת פסיכוטנית שתוכנתה, כמו חברותיה לשירות, לא לגלות אמפתיה לנער שמודה עד כמה הוא פוחד להתגייס. והרי הרבה יותר דחוף לשאול אם אתה מזיע בידיים ועוד אינספור שאלות […]
אורה עריף-כץ | 16 במאי, 18:43
מדינת ישראל צריכה אמא: אנחנו יתומים פעם היינו שרים בתנועה “רוסיה אמנו, סטאלין אבינו, הלוואי והיינו יתומים”. פשקוויל שהופץ הבוקר בשכונות החרדיות בירושלים קורא להמונים להגיע לעצרת מחאה, כזו שהחילונים לא הצליחו לייצר. “לא ייתכן שאם לבן פחות מוכשר תרעד מפחד בלילות על בנה שעלול ליפול חלל לטומאת החילוניות” הם מכריזים ולא שוכחים להזכיר את אוכלי השפנים והחזירים.  אנחנו קנינו את […]
נעמה כרמי | 16 במאי, 18:16
אנג’לינה ג’ולי לא לבד בטור אחד בניו-יורק טיימס הצליחה השחקנית והפעילה ההומניטרית אנג’לינה ג’ולי להעלות את המודעות לסרטן השד יותר מקמפיינים רבים (גם מעוותים) המוקדשים למטרה החשובה. למרות שקראתי בשנים האחרונות לא סיפור אחד ולא שניים של נשים שבחרו לעשות אותו דבר, אין כמו חשיפה של ידוענית כדי לקדם עניין. (אף אם מדובר בפרוצדורה רפואית שנויה במחלוקת, העיקר הוא […]
משה הרפז | 16 במאי, 15:44
איש עומד מאחורי אישה יושבת (1) איש עומד מאחורי אשה יושבת. קראתי זאת בזמנו, לפני 2 עשורים.  ומתישהו, לפני כשנה, בצהרי יום שישי במדיטק בחולון, הוצג שוב המונולוג. וזכרונותיי ניעורו. פניתי למחברתי ומצאתי עדויות מ-1992. ואחר-כך הוספתי רישומים. ברוח החודשים האחרונים…   בחדר, על כורסה מתנדנדת, יושבת אשה. היא לא מתנדנדת. שדיה גלויים. מאחוריה ניצב איש, לבוש חליפה כהה, שערו מסורק. […]
עידו אנגל | 16 במאי, 13:13
ליאורה בבית הקפה [מתוך רומן בכתובים] אור השמש הלוהט ליחך את המרצפות בדרכו מהחלון, טיפס כנחש על המיטה המצונפת בפינת החדר והכיש את ליאורה. זוג חרכי עיניים נחרץ בפניה. למרות שהשעה הייתה כבר מאוחרת, הלילה טרם התפוגג בתוכה. היא לא הייתה בחדר הזה, כלל לא הייתה ליאורה, רק תנועת ערסול לאה בין עֵרוּת ושינה. אך אז הרעידה נחרה [...]
אורי יואלי | 16 במאי, 13:09
כל הריצה המגוחכת הזו יש משהו קצת מגוחך בכל העניין הזה של הריצה בכלל, ובריצת מרתון בעיר גדולה בפרט. רצתי אחד כזה ביום ראשון שעבר, בפראג, ואפילו הלך לי די טוב. ההמלצה המקובלת, בניסיון להגדיר מה יהיה הישג במרתון ומה כישלון, היא לקבוע טווח זמן לתוצאה אותה מתכוון הרץ להשיג, שנע בין מטרה אופטימית לריאלית ולמטרת נסיגה. המנעד הזה […]
צבי גיל | 16 במאי, 12:30
מצעד האיוולת- המשך על "מלחמות שולל", שלא אנו המצאנו אך הצטרפנו אליהם ההיסטוריונית היהודייה –האמריקאית ברברה טוכמאן פרסמה את ספרה "מצעד האיוולת"( "The March of Folly") – בשנת 1983 . את המצעד היא מתחילה בטרויה , ב- 1200 לפנה"ס דרך מדיניות הבריטית באמריקה בטרם המאבק לעצמאות, ברבע האחרון של המאה ה- 18. היא מסיימת אותו במלחמת ווייטנאם, אשר […]