צבי גיל | 13 בדצמבר, 11:28
השקעות בנדל"ן בפולין ייתכן מאוד שעם הנכסים נמנה רכוש נדל"ן של יהודי פולין שההסכם בין ממשלות פולין לישראל ,שמכשיר שרָצים,כולל בדיעבד גזל הרכוש. ידיד שלי הפנה את תשומת לבי  למודעה באתר real invest שהוא אתר לענייני השקעות בנדל"ן שבו התפרסמה הודעה של "קבוצת יזמות ואנרגיה " קבוצה שאני בשמה לא נוקב, מטעמים שונים. נאמר בה כי הקבוצה, בעלת […]
משה הרפז | 13 בדצמבר, 10:37
סנצ'ורי (Centuri) קורסיקה. העיירה ארבהלונגה (Erbalunga) מאחורינו. ממשיכים עם כביש D80. הלז מתפתל סביב האצבע של קורסיקה. כף-קורס. וכביש מפותל משמעותו – קצב התקדמות של 30 עד 40 קמ"ש. על המפה מספר קילומטרים ספורים בין אתר לבין משנהו. במציאות דווקא הרבה דקות… את הקפה שתינו על חוף הים. במקום קטן שזה עתה ניעור מתרדמת החורף. החשמלאים עסקו […]
חלי גולדנברג | 13 בדצמבר, 08:48
פילטרים והחיים האמיתיים . נכתב כפוסט באינסטגראם, מעבירה לכאן שלא יעלם בפיד, חשוב מדי לדעתי. . בבוקר התחילו להגיע הודעות נהדרות. על הכתבה בזמנים מודרניים , על הצילומים, על הראיון, על בכלל, כיף גדול. מתישהו מורן, הסוכנת השווה שלי כתבה לי כמה זה, כלומר אני, וואוו. ישבתי ליד המחשב, עם קפה, פיג׳מה, מג׳וייפת כראוי לבוקר שתוכנן להיות בוקר […]
אריק גלסנר | 13 בדצמבר, 08:46
על "מר פָּלומָר", של איטאלו קאלווינו, בהוצאת "ספריית פועלים" (מאיטלקית: גאיו שילוני, 152 עמ') פורסם לראשונה, בשינויים קלים, במדור לספרות ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות"   בנאלי וטריוויאלי הם לא אותו דבר. המוות בנאלי, אבל הוא לא טריוויאלי. ואילו תופעת לוואי קלה נדירה של תרופה היא טריוויאלית אבל לא בנאלית. חלק ניכר מהתובנות של מר פָלוֹמָר, ספרו האחרון של איטאלו קאלווינו (שראה אור במקור האיטלקי ב-1983), הן בנאליות או […]
גלית חתן | 13 בדצמבר, 08:29
אל תחכו לגיל 72 בשביל לחיות יש ספרים שאתה לא יכול לשמור לעצמך. לא רק שבאמת נהנית מהם, הם גם עוררו בך מחשבות. למשל, על כמה אנחנו משקיעים בקשרים עם הזולת מול התחמקות מהזולת. או, מה יישאר מהחברויות שאנחנו מטפחים עכשיו, כשנהיה בני 70? במה כדאי להשקיע רגשית, איפה חשוב לא לסגור את הדלתות, ועל מה אפשר לגמרי לוותר, כי מי […]
יהודה בלו | 13 בדצמבר, 07:36
מדוע אנו רוצים לשנות במקום להשתנות? בין שקיעת אהבה לזריחה חדשה, הכרתי את חן בחנות נעליים. אני הייתי הלקוח שמרהיב לדבר שטויות והיא היתה המוכרת המנומסת שנאלצה להקשיב להן. מכיוון שהייתי משוכנע כי אמצא זוג שיישא חן ברגליי העמסתי על מוחה הרבה סבל מן הרגיל, אך אבוי לי; לא מצאתי כאלה. מה אעשה ואיך אפצה אותה? אמרה אין דבר, נשבעה ששעשעתי […]
חלי גולדנברג | 12 בדצמבר, 18:47
אייקון ובלוגרית, נדמה לי שאני יכולה לפרוש בשיא . זה פוסט שעולה לצרכי ארכיון פרטי שלי, נדמה לי, מנסיון, מעשרות אלבומים מעלי אבק, שהבלוג יחזיק יותר שנים מכל נייר עתון מצהיב באלבומים, את שומעת שם? אל תשכחי לשלם כסף לדומיין פעם בחמש שנים. "זמנים מודרנים" היום. ראיין: איתי סגל /  צלם: איתן טל  /   יצוג: יצוג 1   .   . . .
יהודה בלו | 12 בדצמבר, 16:49
מסתמן באופק: נזירות שעומדות לגלות את המיניות בזקנתן חרף היותי טיפוס שנוטה להתבודד (זהו טבעי ואינני פועל ליישם תכונה זו באופן אקטיבי. רק בדיעבד מתברר כך לאור התוצאה: התנזרות לאורך זמן מחברת בני אדם) אני חש הנאה כאשר האנושות פועלת כקולקטיב – לרגע אחד כולם חושבים אותו הדבר. חוט גלוי ונראה לעין מחבר אחד אל השני ואליו, וממני אל אחר, גם אותי. רגע […]
מיכאל יעקבסון | 12 בדצמבר, 14:11
סיבוב בסככת בטון בנצרת עילית לאן הגעתי? בוויז ובשילוט זו עדיין נצרת עילית. אבל אתמול פורסם שהעירייה תבחר שם חדש לעיר מבין חמש הצעות. השמות הם: נוף עילית, נוף הגליל, נופי עילית, נווה עילית וקריית הגליל. האווירה היא של כוכב הקופים כי הנוף שרואים באזור הזה מורכב מאוסף של בניינים מוזנחים שרחוקים שנות אור מאווירה פסטורלית של גליל המיושב בעם סגולה. […]
עומר שומרוני | 11 בדצמבר, 20:30
שירים ללא מילים: תומאס המפסון (בריטון) ומאצ'יי פיקולסקי (פסנתר) באולם צוקר בת"א הרסיטל הזה השאיר אותי ברגשות מעורבים: תשואות לאמן, הסתייגות עמוקה משיקולי המארגנים. מבחינה מוזיקלית, הרגש היה של הודיה והתפעלות. תומאס המפסון הוא זמר נהדר ואמן במה מהמעלה הראשונה, וההאזנה לו סיפקה חוויה אמנותית עמוקה. כלפי המארגנים, לעומת זאת, התחושה היתה בעיקר של כעס. הסיבה: הדף היחיד שחולק בקונצרט היה של שמות המלחינים והשירים. בלי מילות […]
חלי גולדנברג | 11 בדצמבר, 18:13
מה שלא קרה . לפעמים כשאני יושבת בפגישה, או אוכלת צהרים במקום מדליק, באמצע החספוס, החנויות המסחריות בלי נסיון לסגנון וסטייל, המכוניות הצופרות, המהומה והרעש של העיר הולמים ומציפים אותי באנרגיה, הבת שלי גוערת בי שאני מעבידה את המלצר, בלי עגבניות, את הירוקים בצד, גם הרוטב ושהטמפרטורה של המים תהיה ספציפית, אפשר לחשוב מה כבר בקשתי תהיו אדיבים […]
מתי שמואלוף | 11 בדצמבר, 11:59
ליצור היסטוריה יהודית-בברלין שקט השתרר בקהל של 130 איש, כשהמשוררת ממוצא לובי-ישראלי, קראה למשורר הכורדי, מוסא עבדולקאדיר לקרוא את שירו "אפרין" המוקדש ליז'ידים בסוריה. להמשך המאמר.
אריק גלסנר | 10 בדצמבר, 17:12
הערה קצרה על קנאוסגורד הצעתי בעבר נוסחה קצרה להבהרת ייחודו של קנאוסגורד והיא זו: זיכרון מפלצתי + תחושת חיים אינטנסיבית = "המאבק שלי".  בקשר לתחושת החיים האינטנסיבית, יש לשים לב לשימוש הלא מתנצל והתדיר שלו בסימני קריאה (!) ובקריאת החדווה "הו!" וקריאת הסבל "אוי!". למשל: "הו, כמה נהדר לעמוד תחת זרם המים החמים בחדר שלאט-לאט נמלא באדים!" ("ילדות", עמ' […]
תמר בן יוסף | 10 בדצמבר, 11:13
עץ האגס הפראי. ברקזיט היינו אמורים ליהנות מהסרט הזה. ראשון בטבלת הסרטים של גלריה-שישי בעיתון הארץ. לא מצאתי כבר את הפרסומות שהודפסו לקראתו, אבל בכתבה עליו באתר קולנוע לב, הוא מוצג כ"'שירה קולנועית' – דרמה אנושית מרגשת ועוצרת נשימה ביופיה". הוא היה מועמד לפרס קאן ופרס דקל הזהב. 'עץ האגס הפראי', סרטו של הבמאי התורכי נורי בילגה ג'יילאן. אז […]
אלי אשד | 10 בדצמבר, 10:48
40 שנה למגזין המדע הבדיוני פנטסיה 2000 לרגל מלאת 40 שנה לפרסום של הגיליון הראשון של מגזין המדע הבדיוני הישראלי "פנטסיה 2000 " בדצמבר 1978 ,הנה רשימה של סיפורים מכתב העת האהוב שניתן למצוא כעת ברשת ב"יקום תרבות ".
משה הרפז | 10 בדצמבר, 08:44
ארבהלונגה (Erbalunga) אנחנו תיירים. במשרה מלאה. אנחנו = מחבר רשימה זאת וזוגתו שתחיה. ולפיכך בבוקר יצאנו למשימתנו היומית לאותו יום שבו מדובר – לסובב סביב כף קורס. דהיינו להקיף את כף קורסיקה. נקודת המוצא: בסטיה (Bastia). יעד סופי ליום זה: קאלוי (Calvi). משהו סביב 180 ק"מ שעשוי לארוך כ-3 ש' נטו נהיגה. וכפי שתראו בהמשך אין מצב שלא נתעניין […]
גיורא אוריין | 10 בדצמבר, 08:44
האמת על… : הקרואסון הוא בעצם לא צרפתי מעט מאד דברי מזון מזוהים כאייקונים תרבותיים, כמו אלמנט הזה של ארוחת הבוקר, שכל מהותו צרפתית, הישראלים תירגמו אותו לרוגלעך והם מכנים אותו קוראסון, אך יש להגותו כך: קרוא-סון. אבל לפני שאנו הוגים את שמו במבטא צרפתי, הבה נבדוק האם הוא אכן צרפתי. בצרפת של המאה ה-19, נצפה הקרואסון כחידוש זר, שנמכר רק במאפיות וינאיות … להמשיך לקרוא האמת על… : הקרואסון הוא בעצם לא צרפתי
מתי שמואלוף | 09 בדצמבר, 15:54
השיר על העזיבה זה קרה שנה אחרי שהגעתי לברלין. הרגשתי רגש עז לפרסם ספרון קטן של שירי אהבה ופרידה, וקראתי לו "פרידה בברלין". זאת למרות שבשנה הקודמת כבר פירסמתי את ספרי הרביעי. אולי זה היה החורף הראשון בצפון אירופה, ואולי זה הרצון לנצח את הבדידות שנחתה עלי, out of now where. בכל מקרה, עקפתי את כל המערכת הממסדית, בלי עותק שיתפרסם בנייר, בלי השקה ובלי יח"צ. פשוט ספר דיגיטלי, שעלה לאוויר במחיר שווה לכל פועלת ופועל. אחד השירים מהספר, "המילים על העזיבה" ממשיך לנסוע רחוק. הוא הולחן על ידי הזמרת ניצן ברנשטיין, הוא פורסם בכתבי עת, במחקרים, בעיתונים, בתערוכות, ועכשיו המוזיאון היהודי בברלין מפרסמו כחלק מהתערוכה " A wie Jüdisch".
מרית בן ישראל | 09 בדצמבר, 15:48
סודות של איורים (בעקבות נינו ביניאשוילי) לא פעם אני תוהה על סוד העומק הרגשי של איורים מסוימים. אני לא מתכוונת לעומק הרגשי שמתבקש, נניח, מאיור שבו ראי הפלאים מבשר לאמה של שלגייה שיש יפה ממנה, אלא לפרטים ואירועים ניטרליים לכאורה, שרגש לא צפוי ממלא אותם בחיים וטוען אותם במורכבות.
יריב מוהר | 09 בדצמבר, 10:15
הפספוס האסטרטגי הגדול של ממשלת נתניהו הפספוס האסטרטגי של ממשלת נתניהו – שותפות האויב האיראני בין ישראל והמדינות הערביות . כשלשתי מדינות ששונאות אחת את השנייה שנאה עתיקה יש פתאום איום קריטי משותף, אויב משותף, הן לרוב ישימו את העוינות בצד ויישתפו פעולה. אך מה ייקרה … להמשיך לקרוא ←