שלומית ליר | 03 בספטמבר, 13:54
גרעין אמת: ואנונו מדבר מחר יום שישי, ה-4/9/15, יוקרן ראיון עם "מרגל האטום" מרדכי ואנונו עם דני קושמרו באולפן שישי של הערוץ השני. מדובר בראיון חשוב לא רק בגלל שהוא מציג את מי שנלחם כדי להפוך את הגרעין בישראל לנושא מדובר ומפוקח יותר, אלא בגלל שואנונו מהווה שיקוף חשוב למחיר של הגזענות הסמויה בחברה בישראל. הוא מציג את מה שהממסד מבקש לעתים […]
אביבית משמרי | 02 בספטמבר, 22:41
השיר שהיה שלי. עומס יתר הכל בעומס יתר ומכווץ וסגור. אני כותבת כי אין לי זמן לדבר על זה. בעוד כמה דקות יהיה אחרת לגמרי, ועד מחר כבר לא אהיה אותה אחת. אבל עד שלא אכתוב זה ימשיך להתכווץ. אז צריך לבדוק רגע מה מפלס הוונטולין של הכתיבה. מכווץ מכווץ וסגור סגור. היום, בהחלטיות, איבקתי דיסק ישן שפעם הרחיב את […]
אודי גונן | 02 בספטמבר, 14:46
משרד הכלכלה עצר את ההתקשרות בין רכבת ישראל לחברת בומברדייר לאספקת 62 קטרים חשמליים בתחילת החודש הודיעה רכבת ישראל על זכייתה של חברת בומברדייר במכרז לאספקת 62 קטרים חשמליים, בהיקף של כ- 200 מיליון יורו, כחלק משדרוג מערך הרכבות בישראל. על פי המכרז, מחויבת חברת בומברדייר לבצע רכש גומלין בישראל בהיקף של כ-40 מיליון יורו, מתוכם כ-20 מיליון בקבלנות משנה מקומית וכ-20 מיליון נוספים ברכש של מוצרים ושירותים ישראליים. רכש […]
אודי גונן | 02 בספטמבר, 12:57
נסיגה משמעותית ביצוא הישראלי בחצי הראשון של 2015 במהלך שנת 2015 חלה נסיגה ביצוא הסחורות והשירותים. הירידה ביצוא הסחורות התמקדה בענפי הכימיקלים ומוצרי מתכת (הכולל יצוא בטחוני). הניתוח מראה כי חלק מהירידה ניתן להסביר על ידי ירידת מחירים של תוצרת ישראלית בעולם, וכן נראה כי השביתה של עובדי כי"ל פגעה ביצוא הכימיקלים. הירידה ביצוא השירותים החלה במחצית השנייה של 2014 ונובעת מצמצום ביצוא […]
משה הרפז | 02 בספטמבר, 11:34
רישומים מן החוף האדריאטי – 13 רישומים: משה הרפז. כל הזכויות שמורות.
אודי שרבני | 02 בספטמבר, 10:51
ראשי פרקים למאמר דעה | הנושא: הרוצח מארה"ב שצילם את עצמו יורה     הנושא: הרוצח מארה"ב שצילם את עצמו יורה. תת נושא:  האקדח שנראה מעמדת ה- Point Of View) POV) של מצלמת הרוצח.         נקודות ויציאות לכתיבה: 1. השפעתם של משחקי המחשב המשתמשים באותו POV על האנשים; האקדח, "חוויית המשתמש", הוא ה-POV. והאדם המשחק משחק זה הופך פעיל בירייתו המדומה (מכאן אפשר לצאת לדוגמא […]
יוסי דר | 02 בספטמבר, 10:32
הסחבת המבורכת של יהודה ויינשטיין היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, מותקף חדשות לבקרים בטענות על סחבת שהוא נוקט בעניינים כאלה ואחרים. אבל יש לפעמים, שמה שנראה כסחבת אינו אלא סולם גבוה הנשען על גזע עץ – המאפשר למי שטיפס על העץ לרדת ממנו תוך נזק מינימאלי ומבלי לשבור את המפרקת. כזה הוא המקרה של הצמד גלעד ארדן וגל הירש. השניים […]
אלי אשד | 02 בספטמבר, 09:24
הנס אולריך רודל גיבור מלחמה נאצי וסוכן של "המוסד" הישראלי   1964 בעברית מופיע בהוצאה קטנה הוצאת מ.מזרחי בסדרת "מועדון הספרות הצבאית " שלה  ספר יוצא דופן  גם עבור הסדרה הזאת שהתמקדה בסיפורי הרפתקאות מלחמתיים ממלחמת העולם השנייה.  זהו ספר שאינו רומן כלל אלא ספר זכרונות  בשם "אלוף הקומנדו " של אחד אוטו סקורצני. הספר לא זוכה לתשומת לב והוא נעלם .אבל הוא מעניין.אוטו סקורצני […]
מתי שמואלוף | 02 בספטמבר, 07:07
אפשרויות לדיבור ישראלי בברלין לישראלי יש מספר אפשרויות לדיבור כשהוא נכנס לרכבת התחתית בברלין. זאת משום שהרכבת כל כך אינטימית וכולם שומעים אותך ולפי השמיעה מזהים אותך. באפשרות הראשונה הוא יכול לשתוק. אם הוא ישתוק, אולי לא יידעו מאיפה הוא בא. באפשרות השנייה הישראלי, יכול לדבר אנגלית שבורה, ואם ישאלו אותו מאיפה הוא הגיע, הוא יגיד סלובניה, ספרד או איטליה, או אפילו אמריקה. באפשרות השלישית, הישראלי יכול לדבר ערבית, ואז הוא כולם יידעו שהוא ישראלי-פלסטיני, יהודי-ערבי, או חייל לשעבר. באפשרות הרביעית, הוא יכול לדבר עברית ולעמוד מול הזיהוי כישראלי: לעמוד מאחורי הפוליטיקה של ישראל המסרבת לעשות שלום עם הפלסטינים ולהכיר בלאומיותם. להמשיך לקרוא ←
קורינה הסופרת | 02 בספטמבר, 01:25
כצמח בר כשההווה גולש מתוך סיר העבר.
אריק גלסנר | 01 בספטמבר, 19:57
שלושה קצרים 1. תהיות לגבי פורנוגרפיה ספרותית: הנטייה, שזכתה כבר לפרודיות, להגביה את המשלב הלשוני של הטקסט הספרותי כאשר באים לתאר מעשים מיניים ("נטה את שרביטו", "הגישה לו את פירותיה מלוא הטנא" וכיו"ב) אולי אינה נובעת רק מרצון לסמן שהטקסט "מכובד" ואינו גולש לפורנוגרפיה "זולה", אולי אינה נובעת רק ממבוכה של הכותב/ת לקרוא לדברים בשמם – אלא […]
ענבל שגיב | 01 בספטמבר, 17:46
אייקון 2015 – הרפתקאות פסטיבל אייקון הוא פסטיבל ארצי שנתי למדע בדיוני, פנטזיה ומשחקי תפקידים, שמתקיים במרכז תל אביב מאז שנת 1998. מדי שנה מושך אליו הפסטיבל קהל של אלפים, צעירים וצעירים ברוחם. השנה יתקיים הפסטיבל זו הפעם ה-19, בתאריכים 29 בספטמבר עד 1 באוקטובר, בחול המועד סוכות. בשונה ממנהגי בדרך כלל, הפעם אני לא מעבירה בכנס סדנת תרגום, אלא מנחה […]
יעל שכנאי | 01 בספטמבר, 13:10
ביקורת על ספר הילדים של רותי ורד בר-זכאי "האוצר הסודי של הצב" ז זמן רב לא העליתי רשומה בבלוג שלי ואני מתחילה עם ביקורות ספרים מנקודת מבטי הענייה, כמובן :) הגיע אליי ספרה החדש והראשון של רותי ורד בר-זכאי באיוריו של איל אילת, "האוצר הסודי של הצב". הספר מגולל את סיפורם של הכלב נוח וחברו קפצון, שהוא כלב קטן יותר ותזזיתי. הסיפור מתרחש ביום הכיפורים ובגלל השקט […]
מרית בן ישראל | 01 בספטמבר, 10:40
דודתי שמחה, עינת צרפתי מאיירת את ע. הלל "שמש במרום זורחת" קובץ שירי ילדים של ע. הלל שערכה יעל גובר ואיירה עינת צרפתי הוא בדיוק מה שרשם הרופא לימים קשים ורעים אלה; כמוסה של שמחה ואהבה וסובלנות, שירה ורוח שטות בלי אף טיפת שמאלץ או חינוכיות או כל תוסף אחר שמקלקל את הטעם.
אלמוג בהר | 01 בספטמבר, 09:53
חכם עבדאללה לאלול ולעשרת ימי תשובה אמר חזקל: שרנו בחודש אלול בימי הסליחות ובעשרת ימי תשובה מדברי המשורר הקדמון שכתב: "אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ / בָּאִים בְּכֹחַ מַעֲשֵׂיהֶם". ואמר לי חכם עבדאללה שהפיוט הוא מעין תפילה על התפילה או בקשה על הבקשה, שכבר אין אנחנו יודעים להתפלל ואין אנחנו עזי מצח לומר לפניך שיודעים אנחנו להתפלל, שהדור חסר וכל מי שידע להתפלל כבר הלך לעולם שכולו טוב, ועתה אנחנו יכולים רק להזכיר לפניך שפעם היו בתוכינו אנשי אמונה אשר ידעו לעמוד בפרץ ובזכותם נדחו הגזרות, והם היו לנו לחומה ולמחסה ביום זעם, ועתה הקהל הקדוש שלנו כולם פרוזים ללא חומה, שלא נותרו בנו אנשים היודעים לעתור ולרצות, ואם לא הייתם משיב פניהם ריקם, הרי תוכל להשיב פנינו ריקם, ואם כאב רחמת למענם הרי למעננו תוכל לא לרחם, ובחטאינו ובעוונותינו איבדנו אותם, ואין לנו על מי להתלונן אלא על עצמנו שנשארו לאנחות, ללא גודרי גדר, ללא משיבי חימה, ללא קמים בפרץ, ללא ראויים לרצותך, ותרופה אין, ועתה כל שנותר לנו הוא לשוב אליך בבושת פנים, ולשחרך בעת בוקרי הסליחות, והתפילה בפינו תהיה הסיפור על אבותינו ואמותינו יודעי התפילה שהיו בתוכינו בעבר: "אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ / בָּאִים בְּכֹחַ מַעֲשֵׂיהֶם // גִּבּוֹרִים לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ / דּוֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת // הָיוּ לָנוּ לְחוֹמָה / וּלְמַחְסֶה בְּיוֹם זַעַם // זוֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם / חֵמָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם // טֶרֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם / יוֹדְעִים לַעֲתֹר וּלְרַצּוֹת // כְּאָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם / לֹא הֱשִׁיבוֹתָ פְּנֵיהֶם רֵיקָם // מֵרֹב עֲוֹנֵינוּ אֲבַדְנוּם / נֶאֶסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ // סָעוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת / עָזְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת // פַּסּוּ גוֹדְרֵי גָדֵר / צֻמְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה // קָמִים בַּפֶּרֶץ אַיִן / רְאוּיִים לְרַצּוֹתְךָ אָפֵסוּ // שׁוֹטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת / תְּרוּפָה לֹא מָצָאנוּ". להמשיך לקרוא ←
תומר פרסיקו | 01 בספטמבר, 08:47
המורמונים (אחרית דבר לספר 'שיר לאיזי ברדלי') "אם יש כרגע גרסה כלשהי של 'הדת האמריקאית' היא חייבת להיות, כפי שגרס טולסטוי, הדת המורמונית." כך כתב מבקר הספרות והתרבות הידוע הרולד בלום בתחילת שנות התשעים. עבור בלום המורמונים מגלמים תמצות של הרוח הדתית האמריקאית וביטוי מייצג של תרבותה. והוא צודק: כדי להבין את הדת המורמונית יש ראשית להבין שמדובר בדת צעירה, מודרנית, ואמריקאית […]
מתי שמואלוף | 01 בספטמבר, 07:07
איך להוריד את הישראליות שלנו בברלין למינימום נקרא לו בני, חבר טוב שלי, שאני אוהב ללכת עימו על גדות זהרורי נהר "השיפרה" כפי שאנו מכנים אותו בצחוק, מספר לי שהוא התנתק לגמרי מקריאה בעיתונים, בחדשות, באתרים בעברית. אין לו כוח יותר לפוליטיקה צרת האופקים, לכל התככים, המזימות וההדרה. ושהוא התייאש לגמרי מהחיים בישראל, שלדעתו הולכים בדרך למטה. הבטתי עליו והרמתי את גבותיי בצורה שתמיד גורמת לצד האחר להרגיש את הפליאה. הוא כבר ידע מה אני עומד לומר: על כמה אנחנו ישראלים בכל ההוויה שלנו וקשה לנו להפוך ולברוא את עצמנו כאנשים חדשים. בני הרגיע אותי, כשהניח את ידו על כתפי, ואמר: "כמו שהפסקתי לעשן, ועשיתי דיאטה, כך אני רוצה לעשות עם הישראליות שלי, להוריד אותה למינימום." להמשיך לקרוא ←
חלי גולדנברג | 31 באוגוסט, 22:45
ואז אני שוקלת להתחתן שוב . – א מ א!! . – מה קרה!? . – אמא! ג'וק!! . – …. . – אמא! . – …. (זה היאוש לא עונה, הוא מכיר את התסריט) . – אמא! תעשי משהו! . – מה את רוצה שאני אעשה? . – משהו! את האמא! . – אז מה? . – אז תעשי […]
אודי גונן | 31 באוגוסט, 21:22
שאלות ותשובות על פיקטי ספרו של תומס פיקטי מגולל את ההיסטוריה של אי השוויון הכלכלי מאז המאה ה18, כמה שאלות ותשובות על הספר ומסקנותיו ממי שהיה כלכלן ראשי וממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר ד"ר מיכאל שראל וכיום עומד בראש פורום קהלת לכלכלה. פערי ההכנסות בישראל גדלו משמעותית בשני העשורים האחרונים, בדומה למגמה בארה״ב וברוב המדינות המפותחות. האם המגמה הזאת צפויה […]
מתי שמואלוף | 31 באוגוסט, 16:16
הסרט "שם.אב" משתמש בגרעין רק כמטפורה לשתיקות שמנפקת המשפחה הגרעינית תמי ריקליס פירסה מאמר לקראת הקרנת הסרט Father.Land שם.אב באתר העוקץ הנה התגובה שלי הסרט "שם.אב" משתמש בגרעין רק כמטפורה לשתיקות שמנפקת המשפחה הגרעינית. ובמקום לחשוב על הפוליטי והחברתי כמתח שמנפק לנו המתחם הדומסטי, האישי, המשפחתי, אפשר לחשוב ההפך. רוצה … להמשיך לקרוא ←